מה הסכנה בתבוסה של 8:2 בכדורגל ובחיים?
למי שלא ראה או שמע ברצלונה הובסה ברבע גמר ליגת האלופות ע"י באיירן מינכן בתוצאה הזו (משהו שלחובבי הכדורגל קשה להאמין שאפשרי)
בחיים האמיתיים נחלתי תבוסה כזו כשהייתי צעיר והקמתי את העסק הראשון שלי וסיימתי אותו לאחר 3 שנים יותר עני ממה שהתחלתי, בקיצור ביצעתי השמדת ערך המונית.
כשאני אומר ערך אתם בטח חושבים על כסף, היום אני יודע שבעיקר השמדתי את ההערכה העצמית שלי, את הערך הנתפס שלי בעיני עצמי.
נכון גם ההשלכות הכלכליות האמיתיות היו לא פשוטות לזוג עם ילדה בזמנו אבל לקחתי את הכישלון הזה והשלכתי אותו על כל חלקי חיי ועוררתי את האויב הכי גדול שמלווה אותי כל חיי.
האויב הוא ה"שופט" והוא קול שנמצא אצל כל אחד מאיתנו והוא שופט בראש ובראשונה אותנו עצמנו. במונחי החיים חטפתי שמינייה אבל השופט הפנימי שלי שלח אותי היישר לליגה ג' וגם שם הוא הושיב אותי על הספסל של החיים.
הוא שפט אותי מאות פעמים והעניש אותי מאות פעמים על אותו כישלון (היו עוד כמובן) והוא השתכלל והחל לשפוט את האנשים הקרובים לי, את אשתי, הוריי, חבריי מעסיקיי ואז את נסיבות חיי
מה שנורא בקול הפנימי הזה שהוא מאוד מתוחכם וקשה לזהות אותו הוא נחזה להיות בצד שלך, כאילו שהוא זה ממש אתה והוא מגן עליך תוך כדי זה שהוא "מזכיר" לך את כל חטאיך.
התוצאה של השיח הפנימי הזה בו שולט ה"שופט" הפנימי היא איכות חיים עלובה שמתנהלת סביב רגשות שליליים. זהו קול שמייצר ומשגשג סביב פחד, חרדות, כעס, תסכול ,חוסר-ביטחון. עולם פנימי בו אתה נשפט על העבר וחושש מהעתיד לבוא ולא מסוגל למצות את הפוטנציאל שלך ברגע זה ממש.
בתוך סביבה רגשית כזו מה הסיכוי שלך להיות "מסי" בחיים שלך?
כמו שכתב המשורר הפרסי חאפיז
" הפחד הוא החדר הכי זול בבית הייתי רוצה לראות אותך חי בתנאים טובים יותר"
רוצים להבין איך מתמודדים עם האויב הפנימי? ומה אפשר לעשות כדי לנהל אותו? (קשה להיפטר ממנו לגמרי)
איך מטפחים את ה"עצמי" האמיתי שלך ומייצרים ברמה היום-יומית חיים עשירים מלאי רגשות חיוביים שמממשים את הפוטנציאל שלך?
שלחו הודעה בפרטי ונדבר..